ניהול דיונים

בס"ד

 

אליהו בוסקילה- עורך דין.

 

רחוב הרברט סמואל 44 חדרה

טלפון: 077-2042100. פקס: 077-2042010. נייד: 050-6209645.

מייל: eli11030@walla.com.

 

ניהול דיונים במס הכנסה בשלב א' ובשלב ב'

 

רקע:

רשות המסים דורשת מכל אזרח שמחוייב ע"פ הפקודה להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה, הגשת דו"ח אחת לשנה במסגרת סעיף 135 לפקודת מס הכנסה , הדו"ח מוזן בניתוב שלב א' ע"י רשויות המס.

רכז החולייה בודק בניתוב שלב ב' את הדוחות המוגשים, במהלך הבדיקה רכז החולייה מחליט אלו דוחות להכניס לתוכנית עבודה לטיפול ע"י המפקח.

3 סיבות מדוע הדוחות של נישומים נכנסים לתוכנית עבודה לטיפול אצל המפקח :

  • ע"י רכז החולייה בניתוב דוחות שלב ב'.
  • בחירת מטה ע"י ענפים שנבחרו ע"י הרשות.
  • פסילת ספרים או מידע מוקדם לגבי הנישום.

נכון שאנו מגישים דו"ח אחת לשנה. אבל שיטת העבודה של רשויות המס היא שהדו"ח מוזן "כמות שהוא", בלי ביקורת ורק אחת למספר שנים בודקים בבת אחת את כל הדו"חות.

סעיף 145 (א) (2) מסמיך את פ"ש בתוך 4 שנים מתום שנת המס שבא הוגש הדו"ח לבדוק אותו קרי לזמן את הנישום לדיון..

הדיון בשלב א'

הדיון מתקיים בדרך כלל בין מפקח של מס הכנסה לבין הנישום  (או נציגו- בדרך כלל מומלץ לשלוח את רואה החשבון/ יועץ המס שלך).

המפקח שיושב מולנו הנו בדרך כלל בעל כמה נקודות חוזק: הוא מכיר טוב מאוד את החוק, עבר השתלמויות רבות מקצועיות ואחרות (למשל: טכניקות בניהול מו"מ) ויש לו נסיון רב בניהול דיונים.

במסגרת ההכנות שעורך המפקח לקראת הדיון, סביר שהוא ביקר בעיסקך כדי להתרשם ממך ומהעסק, הוא בדק במערכות מחשב מה דיווחת בעבר, לאילו הסכמים הגעת בדיונים קודמים, הוא השווה את הדיווחים שלך לדיווחים של נישומים אחרים דומים לך, בדק את נכסיך (הגשת הצהרת הון לאחרונה?) ורמת הוצאותיך (נסיעות לחו"ל, רכישות רכבים) וכד'. לסיכום :  עוד טרם הדיון המפקח יודע די הרבה עלינו.

במהלך הדיון ברור לשני הצדדים גם למפקח וגם למייצג שכל צד בטוח שהוא צודק, כל צד רוצה למלא את תפקידו, ישנה חשיבות גדולה לידיעה והכרת המיוצג, ידיעת החוק והפסיקה, ידיעת חוזרי מס הכנסה, ידיעת מאפייני עבודת המפקח והחולייה.

למפקח יש שתי אפשרויות :

ביקורת מקוצרת :  ע"פ המידע שיש לו וע"פ החומר שהוא מוציא מהמחשב שהוא  רלוונטי לגבי הנישום, יש חשיבות גדולה להיביטי הזמן, זמן המפקח , זמן המייצג, זמן הנישום, מועד הדיון , בחודש , בשנה נושא ההתיישנות, המפקח מציע ע"פ הנתונים איזה תוספת מס נוסף הוא רוצה כדי להגיע להסכם, כמובן המייצג גם מגיע אם שיעורי ביית ובד"כ מגיעים לפשרה שטובה לשני הצדדים , בזמן חתימת ההסכם יש לשים לב להשפעת התוספות לעיניין מע"מ וכן ביטוח ליאומי.

ביקורת מעמיקה : במידה שנמצא הפרש הון בלתי מוסבר,  הוא ההכנסה היא בלתי סבירה יחסית לענף הוא למחזורים, או שיש מידע מוקדם המפקח ידרוש את ספרי החשבונות לבדיקה מעמיקה וצולבת עם ספקים.

כאן יש שתי אפשרויות :   שהמפקח ידרוש תוספת מס גדולה מאוד והמייצג יסכים,  הוא שלא יגיעו להסכם ואז המפקח יוציא שומה ע"פ מיטב השפיטה לפי סעיף 145 (א) (2) (ב) לפקודת מס הכנסה.( הוצאת 03 בשומה ).

 

הדיון בשלב ב'

ע"פ סעיף 150 (א) לפקודת מס הכנסה ניתן להגיש השגה תוך שלושים יום מיום המצאת הודעת השומה,  חשוב להיות בשליטה מלאה, בדיקת ספרי החשבונות, בדיקת סבירות המלאי,  בדיקת הצהרות הון, סבירות ההכנסה, נתוני מודיעין ועוד, חשוב להראות ידע מקצועי, ניהול פרוטוקולים באופן מלא, המאפיינים בדיון שלב ב' שחייבים לשקלל את כל החלופות בדיקת רצונות המפקח והרכז למול היכולת שלך נכנס גם שיקול של כדאיות ומה הסיכוי / סיכון בכל שלב..

חשיבות שלב ההשגה בפני רשויות המס

שלב ההשגה הוא הליך מעין משפטי בדומה לבית המשפט השלום, כל טענה וכל מסמך שלא הוצג בשלב הדיונים בשלב ב' לא יותרו להצגה מאוחר יותר ( רע"א 777/14 ליבוביץ נ' פ"ש גוש דן ) " על נישום לכלול בהשגתו את כל טענותיו"